הלכות מעשרות

הלכה א אחר שמפרישין תרומה גדולה מפריש אחד מעשרה מן הנשאר וזהו הנקרא מעשר ראשון ובו …

• יבמות פו ע"א · א תרומה לכהן, ומעשר ראשון ללוי, דברי רבי מאיר. רבי אלעזר בן עזריה …

הלכה ב מעשר ראשון מותר באכילה לישראל ומותר לאכלו בטומאה שאין בו קדושה כלל וכ"מ שנאמר …

• יבמות פה ע"ב · יג גמ׳ ותהא זרה, זרה מי לא אכלה במעשר?! אמר רב נחמן אמר …
• יבמות פז ע"ב · יב היתה בת ישראל — נפסלה מן הכהונה. ובת לוי — מן המעשר, …
• יבמות צא ע"א · ב ובת לוי מן המעשר מי מיפסלא בזנות? והתניא: לויה שנשבית, או שנבעלה …
• בכורות מז ע"א · כ ואמר לי: הכי השתא?! בשלמא לויה בקדושתה קיימא, דתניא: לויה שנשבית או …

הלכה ד אין מוציאין המעשר מיד הכהנים שנאמר כי תקחו מאת בני ישראל וכן כל מתנות …

• יבמות פו ע"ב · ד איתמר, מפני מה קנסו לוים במעשר? פליגי בה רבי יונתן וסביא. חד …
• כתובות כו ע"א · ה אין, בתר דקנסינהו עזרא. ודלמא איקרו ויהבו ליה! אמר רב חסדא: הכא …
• סוטה מח ע"א · א ואנן קא יהבינן לכהנים.
• בבא בתרא פא ע"ב · ו דיהיב ליה לכהן, כרבי אלעזר בן עזריה – דתניא: תרומה גדולה לכהן, …
• חולין קלא ע"ב · י אימר דאמר רבי אלעזר בן עזריה אף לכהן, לכהן ולא ללוי מי …

הלכה ה האוכל פירותיו טבלין וכן לוי שאכל המעשר בטבלו אעפ"י שהן חייבין מיתה לשמים אין …

• חולין קל ע"ב · יג תא שמע: מנין לבעל הבית שאכל פירותיו טבלין, וכן לוי שאכל מעשרותיו …

הלכה ו מעשרין ממקום זה על מקום אחר ואינו צריך לעשר מן המוקף אבל אין מעשרין …

• בכורות נד ע"ב · ח איכא דאמרי, אמר רבא: בלא ״עשירי״ נמי לא מצית אמרת בקר וצאן …

הלכה ט החרובין אינן חייבין במעשרות אלא מדבריהם לפי שאינן מאכל [רוב] אדם והשקדים המרים בין …

• עירובין כח ע"ב · יא והיכא אתמר דרבי יוחנן? אהא דתניא: שקדים המרים — קטנים חייבין, גדולים …
• חולין כה ע"ב · ז רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו: זה וזה לפטור, ואמרי לה: …

הלכה יב המשמר שדהו מפני ענביו ובא אחר ואסף את התאנים הנשארות באותה שדה או שהיה …

• פסחים ו ע"ב · יג וכי תימא: כיון דמינטר להו אגב ביתיה — חשיבי, והתניא: סופי תאנים, …

הלכה יג אין מעשרין אלא מן המובחר שנאמר בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב לכם כתבואת גורן …

• בכורות לט ע"ב · ב ולאחר קבלה קודם זריקה, מי שרי? והתניא: ״שה תמים זכר בן שנה …
• בכורות לט ע"ב · ה ומי איכא מידי, דבשעת שחיטה הוי בן שנה, ובשעת קבלה והולכה הוי …

הלכה יד אין מעשרין באומד אלא במדה או במשקל או במנין וכל המדקדק בשיעור משובח והמרבה …

• עירובין נ ע"א · ו גופא, אמר רבה: כל דבר שאינו בזה אחר זה — אפילו בבת …
• קידושין נא ע"א · א המרבה במעשר – פירותיו מתוקנים ומעשרותיו מקולקלין. ואמאי? נימא: כל שאינו בזה …
• מנחות נד ע"ב · ו ותנן: המרבה במעשרות – פירותיו מתוקנים, ומעשרותיו מקולקלין.
• בכורות נט ע"א · א אף תרומת מעשר נטלת באומד ובמחשבה, ומעשר קרייה רחמנא תרומה, דכתיב: ״כי …

הלכה א אינו חייב להפריש מן התורה אלא הגומר פירותיו לאוכלן לעצמו אבל הגומרן למכרן פטור …

• בבא מציעא פח ע"ב · א ״עשר תעשר ואכלת״ – ולא מוכר. ״תבואת זרעך״ – ולא לוקח. אלא …

הלכה ב וכן הלוקח פטור מן התורה שנאמר תבואת זרעך וחייב מדבריהם בד"א בשלקחן אחר שנגמרו …

• בבא מציעא פח ע"ב · א ״עשר תעשר ואכלת״ – ולא מוכר. ״תבואת זרעך״ – ולא לוקח. אלא …

הלכה ד פירות שהן ראויין לאכילה בקטנן כגון הקשואים והמלפפונות שאין מניחין אותן אלא כדי להוסיף …

• ביצה לה ע"א · ו אלא, אמר רב שימי בר אשי: רבי אליעזר קא אמרת? רבי אליעזר …

הלכה ה אי זו היא עונת המעשרות משיגיעו הפירות להזריע ולצמוח הכל לפי מה שהוא הפרי …

• עירובין כח ע"ב · ז רבי יהודה אומר: קור הרי הוא כעץ לכל דבריו — אלא שניקח …
• עירובין כח ע"ב · יא והיכא אתמר דרבי יוחנן? אהא דתניא: שקדים המרים — קטנים חייבין, גדולים …
• ראש השנה יב ע"ב · ט תנן התם: התלתן — משתצמח, התבואה והזיתים — משיביאו שליש.
• ראש השנה יג ע"ב · ד אמר רבה, אמור רבנן: אילן בתר חנטה, תבואה וזיתים בתר שליש, ירק …
• חולין כה ע"ב · ז רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו: זה וזה לפטור, ואמרי לה: …
• נדה מז ע"א · יב גמ' פגה — עודה תינוקת, כדכתיב: ״התאנה חנטה פגיה״, בוחל — אלו …

הלכה ז שמרי יין שנתן עליהם מים וסננן אם נתן שלשה ומצא ארבעה מוציא מעשר מזה …

• פסחים מב ע"ב · ח וסבר רבי יהודה: תמד לאו בר עשורי הוא? והא (תנן): המתמד ונתן …
• בבא בתרא צז ע"א · א המתמד, ונתן מים במדה, ומצא כדי מדתו – פטור, ורבי יהודה מחייב. …
• חולין כה ע"ב · יא גמ׳ מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבנן, דתניא: המתמד ונתן מים …

הלכה א פירות שהגיעו לעונת המעשרות ונתלשו ועדיין לא נגמרה מלאכתן כגון תבואה שקצרה ודשה ועדיין …

• בבא מציעא פז ע"ב · כ ״כנפשך״ – כנפש של בעל הבית כך נפשו של פועל. מה נפשך …

הלכה ג אחד מששה דברים קובע הפירות למעשרות החצר והמקח והאש והמלח והתרומה והשבת וכולן אין …

• ביצה לד ע"ב · ד אמר ליה: שבת קובעת, בין בדבר שנגמרה מלאכתו, בין בדבר שלא נגמרה …
• ביצה לה ע"א · יב כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: אחד שבת, ואחד תרומה, ואחד חצר, …
• גיטין פא ע"א · טו ורבי יוחנן אמר: אפילו חצר קובעת, שנאמר: ״ואכלו בשעריך ושבעו״.

הלכה ה המביא לבית סוכי תאנה ובהם תאנים מכבדי תמרה ובהם תמרים אם הכניסום תינוקות או …

• ביצה יג ע"א · א הא רבי, הא רבי יוסי ברבי יהודה. דתניא: הכניס שבלין לעשות מהן …
• ביצה יג ע"א · ב למוללן במלילות — רבי מחייב ורבי יוסי ברבי יהודה פוטר.
• ביצה יג ע"א · י איכא דאמרי, אמר אביי: מחלוקת בשבלין, אבל בקטניות דברי הכל אסורייתא לא …

הלכה ו מותר להערים על התבואה להכניסה במוץ כדי שתהיה בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר וזורה …

• ברכות לא ע"א · ח רבא אמר, כי הא דרב הושעיא, דאמר רב הושעיא: מערים אדם על …
• ברכות לה ע"ב · יא ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי …
• פסחים ט ע"א · י דאמר רבי אושעיא: מערים אדם על תבואתו, ומכניסה במוץ שלה, כדי שתהא …
• עבודה זרה מא ע"ב · יד אפשר דעבד כדרבי אושעיא, דאמר: מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, …
• מנחות סז ע"ב · ב תרומה נמי, אפשר דעביד לה כדרבי אושעיא? דאמר רבי אושעיא: מערים אדם …
• נדה טו ע"ב · י ואיבעית אימא: ספק וספק הוא, וכדרבי אושעיא, דאמר רבי אושעיא: מערים אדם …

הלכה ח אי זהו גמר מלאכתן של פירות הקישואין והדילועין והאבטיחין משישפשף בידו ויסיר הציהוב שעליהן …

• ביצה יג ע"ב · יב מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי: ולא, והא גרנן למעשר, דתנן: …
• בבא מציעא פח ע"ב · ג מתיב מר זוטרא: איזהו גורנן למעשרות? בקישואים ובדלועים משיפקסו. ואמר רבי אסי: …
• בבא מציעא פח ע"ב · ד לא משיפקסו בבית. אי הכי, ״משיפקסו״ ״עד שיפקסו״ מיבעי ליה!

הלכה ט הירק הנאגד משיאגוד אם אינו אוגד משימלא את הכלי [אם] אינו ממלא הרי זה …

• ראש השנה יב ע"א · ט וליתני ״מעשר״! אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן. וליתני ״ירק״! תרי גווני …
• חולין ז ע"א · ז אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: והא רבי מאיר עלה בעלמא הוא …

הלכה יב אגד הירק אגד גדול בשדה אף על פי שבדעתו לאוגדו אגודות קטנות לשוק ה"ז …

• ביצה יג ע"ב · יב מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי: ולא, והא גרנן למעשר, דתנן: …

הלכה יד היין משיניחנו בחביות וישלה הזגין והחרצנין מעל פי החבית אבל כשהוא בתוך הבור כשיגביהנו …

• בבא מציעא צב ע"ב · ט והשתא דתני רב זביד בדבי רבי הושעיא: יין משירד לבור ויקפה, ורבי …
• עבודה זרה נו ע"א · ה תא שמע, דתניא: יין — משיקפה, אף על פי שקפה, קולט מן …
• עבודה זרה נו ע"א · ו והתני רב זביד בדבי רבי אושעיא: יין — משירד לבור ויקפה, רבי …

הלכה יט מע"ר שהקדימו בשבלים אסור לאכול ממנו עראי קודם שיפריש תרומתו ואם אכל מכין אותו …

• ביצה יג ע"א · יג שמו טובלו לתרומת מעשר.
• ביצה יג ע"ב · ט תנן התם: המקלף שעורין, מקלף אחת אחת ואוכל. ואם קלף ונתן לתוך …
• ביצה יג ע"ב · י איני? והא רב מקלפא ליה דביתהו כסי כסי! ורבי חייא מקלפא ליה …

הלכה כא המוצא קציצות בדרך אפילו בצד שדה קציצות הרי אלו פטורין מן המעשר מצא גרוגרות …

• בבא מציעא כא ע"ב · יג תא שמע: קציעות בדרך, ואפילו בצד שדה קציעות, וכן תאנה הנוטה לדרך, …

הלכה כד המוצא זיתים תחת הזית וחרובין תחת החרוב חייבין במעשר שחזקתן שמאילן זה נפלו מצא …

• בבא מציעא כא ע"ב · יג תא שמע: קציעות בדרך, ואפילו בצד שדה קציעות, וכן תאנה הנוטה לדרך, …

הלכה כה המקדיש פירות תלושין ופדאן קודם שתגמר מלאכתן חייב לעשר ואם נגמרה מלאכתן ביד ההקדש …

• מנחות סו ע"ב · ט מתיב רב ששת: מותר שלש סאין הללו, מה היו עושין בו? נפדה …

הלכה א אין הטבל נקבע למעשרות מן התורה עד שיכניסנו לביתו שנאמר בערתי הקדש מן הבית …

• בבא מציעא פח ע"א · א עד שיראה פני הבית, שנאמר: ״בערתי הקדש מן הבית״.
• בבא מציעא פח ע"א · ב ורבי יוחנן אמר: אפילו חצר קובעת, שנאמר: ״ואכלו בשעריך ושבעו״.
• בבא מציעא פח ע"א · ד ורבי ינאי נמי, הכתיב ״בשעריך״! ההוא מיבעי ליה דמעייל ליה דרך שער, …
• מנחות סז ע"ב · ב תרומה נמי, אפשר דעביד לה כדרבי אושעיא? דאמר רבי אושעיא: מערים אדם …

הלכה ז כשם שהבית קובע למעשר כך החצר קובעת למעשר ומשיכנסו לחצר דרך השער נקבעו אף …

• גיטין פא ע"א · טו ורבי יוחנן אמר: אפילו חצר קובעת, שנאמר: ״ואכלו בשעריך ושבעו״.

הלכה ח אי זו היא חצר הקובעת כל שהכלים נשמרין בתוכה או שאין אדם בוש מלאכול …

• בבא מציעא פח ע"א · ג ורבי יוחנן נמי, הא כתיב ״מן הבית״! אמר לך: חצר – דמיא …
• נדה מז ע"ב · ח שאלו את רבי: הלכה כדברי מי? אמר (להו) [להן]: הלכה כדברי כולן …

הלכה י שתי חצרות זו לפנים מזו שתיהן קובעות סוכת היוצרים זו לפנים מזו הפנימית קובעת …

• נדה מז ע"ב · ח שאלו את רבי: הלכה כדברי מי? אמר (להו) [להן]: הלכה כדברי כולן …

הלכה יא המוליך פירותיו ממקום למקום אע"פ שהוא נכנס בהן לבתים ולחצרות בדרך לא נקבעו אלא …

• ביצה לד ע"ב · ב גמ׳ תנן התם: תינוקות שטמנו תאנים מערב שבת ושכחו ולא עשרו — …

הלכה יז גפן שנטועה בחצר לא יטול את כל האשכול ויאכל אלא מגרגר אחד אחד וכן …

• ביצה לה ע"א · ט ורמינהי: היה אוכל באשכול, ונכנס מגנה לחצר, רבי אליעזר אומר: יגמור, רבי …

הלכה א הלוקח פירות תלושין לאוכלן נקבעו למעשר מדבריהם כמו שביארנו ומאימתי יקבעו משיתן את הדמים …

• בבא בתרא פח ע"א · ט תנו רבנן: הלוקח ירק מן השוק, ובירר והניח – אפילו כל היום …
• בבא בתרא פח ע"א · יא אטו משום דגמר בלבו לקנות, קנה ונתחייב במעשר?! אמר רב הושעיא: הכא …

הלכה ד המחליף עם חבירו זה לאכול וזה לאכול שניהן נקבעו למעשרות שהרי לקחו בתלוש זה …

• ביצה לה ע"ב · ה ולאפוקי מהא דתנן: המחליף פירות עם חבירו, זה לאכול וזה לאכול, זה …

הלכה ט השוכר את הפועלים לעשות עמו בפירות בין בתלושין בין במחוברין הואיל ויש להם לאכול …

• בבא מציעא פז ע"ב · כ ״כנפשך״ – כנפש של בעל הבית כך נפשו של פועל. מה נפשך …
• בבא מציעא צב ע"ב · א הרי זה אוכל ופטור מן המעשר. ״על מנת שאוכל אני ובני״, או …

הלכה י שכרו לנכש עמו בזיתים והתנה הפועל שיאכל בזיתים ה"ז אוכל מן האילן אחת אחת …

• בבא מציעא פט ע"ב · ו ולא יספות במלח ויאכל. ורמינהו: השוכר את הפועל לעדר ולקשקש תחת הזיתים …
• בבא מציעא פט ע"ב · ט אלא אמר רבא: בין בארץ בין בחוצה לארץ, חדא לא – קבעא …
• בבא מציעא פט ע"ב · י ותרתי דקבעא ספיתא מנא לן? אמר רב מתנא, דאמר קרא: ״כי קבצם …

הלכה יא שכרו לנכש בבצלים והתנה לאכול ירק מקרסם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב קצץ …

• בבא מציעא פט ע"ב · ו ולא יספות במלח ויאכל. ורמינהו: השוכר את הפועל לעדר ולקשקש תחת הזיתים …

הלכה טז הנותן יין לתבשיל חם או שנתן שמן לקדרה באלפס כשהן מרותחין נקבעו למעשר מזג …

• שבת יא ע"ב · ד רבא אמר: ״וכן בגת״, לענין מעשר. וכן אמר רב ששת: ״וכן בגת״ …
• עירובין צט ע"ב · ד וחכמים אומרים: על החמין חייב, ועל הצונן פטור. מפני שמחזיר את המותר.

הלכה יח המולח פירות בשדה נקבעו טבל הזיתים אחד אחד במלח ואכל פטור הפוצע זיתים כדי …

• ביצה לה ע"א · ב דתנן: הנוטל זיתים מן המעטן — טובל אחת אחת במלח ואוכל. ואם …

הלכה כא תינוקות שטמנו תאנים לשבת ושכחו לעשרן לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו.

• ביצה לד ע"ב · ב גמ׳ תנן התם: תינוקות שטמנו תאנים מערב שבת ושכחו ולא עשרו — …

הלכה כב תאנה שהיתה מיוחדת לו לאכול פירותיה בשבת וליקט ממנה כלכלה לא יאכל עד שיעשר …

• ביצה לה ע"א · י חשכה בלילי שבת, רבי אליעזר אומר: יגמור, רבי יהושע אומר: לא יגמור!

הלכה ב אין מדליקין בטבל טמא אפילו בחול ואין צריך לומר בשבת שנאמר את משמרת תרומותי …

• שבת כו ע"א · ד תנו רבנן: אין מדליקין בטבל טמא בחול, ואין צריך לומר בשבת. כיוצא …

הלכה ד ליטרא מעשר טבול שזרעה והשביחה והרי היא עשר ליטרין חייבת במעשר ואותה ליטרא מעשר …

• נדרים נז ע"ב · ו הדר אתא לקמיה דרבי אמי ופשיט ליה מן הדא דאמר רבי יצחק …
• נדרים נח ע"ב · ה הרי מעשר, דאיסורו על ידי קרקע, ואין בטילתו על ידי קרקע. דתניא: …
• מנחות ע ע"א · ד תפשוט ליה מהא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ליטרא בצל שתיקנו …

הלכה ה זרעונים שהביאו שליש ומרחן ועשרן ואח"כ זרען והוסיפו ואין זרעם כלה ה"ז ספק אם …

• מנחות ע ע"א · ג אמר ליה: דבר שזרעו כלה – לא מיבעיא לי, אלא כי קמיבעיא …

הלכה ו הזורע את הטבל בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אם אפשר …

• פסחים לד ע"א · ד וכי תימא גידולי גידולין, ומאי קא משמע לן — בדבר שאין זרעו …
• נדרים ס ע"א · ב והתנן: הטבל — גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה. אבל דבר שאין זרעו …
• בבא מציעא צ ע"א · ד וכי תימא מעשר אמעשר נמי לא קשיא: כאן – במעשר, כאן – …
• תמיד לא ע"א · ד נטל את הפדר, ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלה. נטל את הקרביים, …

הלכה ז המוכר פירות לחבירו ונזכר שהם טבל ורץ אחריו לתקנו ולא מצאו אם ידוע שאין …

• תמיד לא ע"א · ה נטל את הסכין, והפריש את הריאה מן הכבד, ואצבע הכבד מן הכבד, …

הלכה ח המוכר פירות לחבירו מוכר אומר על מנת שהן טבל מכרתי ולוקח אומר לא לקחתי …

• תמיד לא ע"א · ז בא לו לגרה, הניח בה שתי צלעות מכאן, ושתי צלעות מכאן. חתכה, …

הלכה ט אין פורעין חוב מן הטבל מפני שהוא כמוכרו.

• תמיד לא ע"א · ט חתכה ונתנה למי שזכה בה, והשדרה עמה, והטחול תלוי בה, והיא היתה …

הלכה יב החוכר שדה מן העכו"ם מעשר ואחר כך נותן לו קנס קנסוהו בזה כדי שלא …

• בבא מציעא קא ע"א · ח תנן התם, רבי יהודה אומר: המקבל שדה אבותיו מן הנכרי – מעשר …
• בבא מציעא קא ע"א · יד ומאי ״שדה אבותיו״ – שדה אבותיו ממש. ולדידיה הוא דקנסוה רבנן, דאיידי …
• בבא מציעא קא ע"א · טו ולדידיה מאי טעמא קנסוה רבנן? אמר רבי יוחנן: כדי שתהא ברה בידו.

הלכה יט כהן שמכר שדה לישראל ואמר לו על מנת שהמעשר שלה שלי לעולם הרי הן …

• בבא בתרא סג ע"א · ד תנו רבנן: בן לוי שמכר שדה לישראל, ואמר לו: ״על מנת שמעשר …
• בבא בתרא סג ע"א · ו אמאי? אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם! כיון דאמר ליה: ״על …

הלכה א מי שהיו לו מאה לוג של יין טבול מן התורה ואמר שני לוגין שאני …

• עירובין לז ע"א · א אומר: שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, עשרה מעשר ראשון, …
• גיטין כה ע"ב · א ומיחל ושותה מיד, דברי רבי מאיר. רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון …
• בבא קמא סט ע"ב · ב רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין.
• מעילה כב ע"א · ג רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרים! אמר ליה: סיפא דמתניתין באומר …

הלכה ד המניח פירות להיות מפריש עליהן מעשרות מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ואוכל ושותה עד …

• גיטין לא ע"א · ב מתני׳ המניח פירות, להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות; מעות, להיות מפריש עליהן …

הלכה ה המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש על אותן המעות מחלקו …

• גיטין ל ע"א · ו מתני׳ המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני, להיות מפריש עליהן …

הלכה ו כיצד מפריש עליהן מפריש תרומה או מעשר ראשון או מעשר שני מפירותיו ומזכה בהן …

• גיטין ל ע"א · ט אמר רב: במכרי כהונה ולויה. ושמואל אמר: במזכה להם על ידי אחרים. …

הלכה ז כשהוא מחשב מה שוים הפירות שהפריש יש לו לחשב כשער הזול ואינו חושש משום …

• גיטין ל ע"א · ז מתו – צריך ליטול רשות מן היורשים; אם הלוון בפני בית דין …
• גיטין ל ע"א · יא תנו רבנן: המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני, להיות מפריש …
• גיטין ל ע"א · יד אמר מר: פוסק עמהם כשער הזול – פשיטא! הא קא משמע לן, …
• גיטין ל ע"א · יז ואם בא לחזור, אינו חוזר – אמר רב פפא: לא שנו אלא …
• גיטין ל ע"ב · ב העשיר העני – אין מפריש עליו, וזכה הלה במה שבידו.
• גיטין ל ע"ב · ד מת – צריך ליטול רשות וכו׳: תניא, רבי אומר: יורשין שירשו. ומי …
• גיטין ל ע"ב · ה אמר רבי יונתן: הניח מלא מחט – גובה מלא מחט. מלא קרדום …

הלכה יא מי שהיו לפניו שתי כלכלות של טבל שנטלה תרומתן ואמר מעשרות זו בזו הראשונה …

• תמורה ד ע"א · ה אדרבה, תסתיים דרבי אלעזר הוא דאמר לוקה, דתנן: היו לפניו שתי כלכלות …

הלכה יב אמר מעשרות שתי כלכלות אלו מעשר כל אחת מהן קבוע בחברתה קרא שם וכבר …

• תמיד לג ע"ב · ח בא לו להקיף את המזבח, מהיכן הוא מתחיל – מקרן דרומית מזרחית, …

הלכה א בימי יוחנן כהן גדול שהיה אחר שמעון הצדיק שלחו ב"ד הגדול ובדקו בכל גבול …

• יומא ט ע"א · א לפי ששלח בכל גבולי ישראל, וראה שאין מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד.
• סוטה מח ע"א · ג מכלל דאפרושי הוו מפרשי? והא תניא: אף הוא ביטל את הוידוי, וגזר …
• בבא מציעא צ ע"א · י בשלמא מעשר דמאי איכא, אלא תרומת דמאי מי איכא? והתניא: אף הוא …
• מכות יז ע"א · ג אלא, דכולי עלמא ודאי – טובלו. והכא בהא קא מיפלגי, מר סבר: …

הלכה ב והתקינו שלא יהא אדם מפריש מן הדמאי אלא תרומת מעשר מפני שהוא עון מיתה …

• נדרים פד ע"ב · א וחכמים אומרים: קורא שם, ואין צריך להפריש. מאי לאו, למאן דאמר ספקו …
• סוטה מח ע"א · ה עמד והתקין להם: הלוקח פירות מעם הארץ — מפריש מהן מעשר ראשון …

הלכה ג אף על פי שאין מפרישין מעשר עני מן הדמאי צריך לקרות לו שם ואינו …

• נדרים פד ע"ב · א וחכמים אומרים: קורא שם, ואין צריך להפריש. מאי לאו, למאן דאמר ספקו …
• מכות יז ע"א · א קורא את השם, ואינו צריך להפריש.

הלכה יב הנחתומים לא חייבום חכמים להפריש מע"ש מן הדמאי אלא תרומת מעשר בלבד כדי שיפרישנה …

• יומא ח ע"ב · ח תנן התם: הנחתומין — לא חייבו אותן חכמים להפריש אלא תרומת מעשר …

הלכה א המקבל עליו להיות נאמן על המעשרות ולא יהיו פירותיו דמאי צריך להיות מעשר את …

• בכורות ל ע"ב · ו תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות, אם ראינוהו שנוהג בצינעה בתוך ביתו …
• בכורות ל ע"ב · ז תנו רבנן: מקבלין לכנפים, ואחר כך מקבלין לטהרות, ואם אמר: ״איני מקבל …
• בכורות ל ע"ב · ח תנו רבנן: עד כמה מקבלין אותו? בית שמאי אומרים: למשקין — שלשים …
• בכורות ל ע"ב · יא תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות — צריך לקבל בפני שלשה חבירים, …
• בכורות ל ע"ב · יב תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות — צריך לקבל בפני שלשה חבירים, …

הלכה ב כל תלמיד חכם לעולם נאמן ואינו צריך בדיקה אחריו ובניו ובני ביתו ועבדיו [ואשתו] …

• פסחים ד ע"ב · א לאו משום דחזקתו בדוק, דקסבר: הכל חברים הם אצל בדיקת חמץ. דתניא: …
• עבודה זרה לט ע"א · יג עבדיה דרבי לוי הוה קא מזבין חילתיתא, כי נח נפשיה דרבי לוי …
• עבודה זרה לט ע"א · טו פגע ביה חנן חייטא, אמר ליה: יוסף עניא מנא ליה? בדידי הוה …
• עבודה זרה מא ע"ב · י ואין ספק מוציא מידי ודאי? והתניא: חבר שמת, והניח מגורה מלאה פירות, …
• בכורות ל ע"ב · טז תנו רבנן: חבר שמת — אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן, …
• נדה טו ע"ב · ח ולא? והתניא: חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות, אפילו הן בני יומן …

הלכה ג בת עם הארץ או אשתו שניסת לחבר ועבדו שנמכר לחבר צריכין לקבל עליהם בתחלה …

• עבודה זרה לט ע"א · יז תנו רבנן: אשת עם הארץ שנשאת לחבר, וכן בתו של עם הארץ …
• בכורות ל ע"ב · יז תנו רבנן: אשת עם הארץ שנשאת לחבר, וכן בתו של עם הארץ …

הלכה ד מי שאינו נאמן והיה אחד מבניו או מעבדיו נאמן או אחד ממשפחתו לוקחין ממנו …

• גיטין לא ע"ב · ד דברי רבי אלעזר: אמר רבי אלעזר: חלוקין עליו חביריו על רבי אלעזר …

הלכה ח עם הארץ שנתן מעה לחבר ואמר לו קח לי אגודת ירק אחת או גלוסקא …

• עירובין לז ע"ב · ב ואכתי: סבר רבי יוסי אין ברירה? והתניא: עם הארץ שאמר לחבר ״קח …

הלכה י ע"ה שאמר לחבר צא ולקט לי תאנים מתאנתי אוכל מהן החבר עראי ומעשרן [דמאי] …

• עירובין לב ע"א · י במה דברים אמורים — בעם הארץ, אבל בחבר — אוכל ואינו צריך …
• עירובין לב ע"א · טז אמר רבינא: רישא — בעם הארץ שאמר לחבר, סיפא — בחבר שאמר …
• נדה טו ע"ב · ט התם ודאי וודאי הוא, כדרב חנינא חוזאה, דאמר רב חנינא חוזאה: חזקה …

הלכה יא מותר להאכיל את העניים ואת האורחים דמאי וצריך להודיען והעני עצמו והאורח אם רצו …

• ברכות מז ע"א · יד אכל דמאי וכו׳: הא לא חזי ליה! כיון דאי בעי מפקר להו …
• שבת קכז ע"ב · טו ודמאי וכו׳. דמאי, הא לא חזי ליה! כיון דאי בעי מפקר ליה …
• עירובין יז ע"ב · ח ומדמאי. דתנן: מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי. אמר רב הונא: …
• פסחים לה ע"ב · ג דתנן: מאכילין את העניים דמאי, ואת אכסניא דמאי. ואמר רב הונא: תנא …
• סוכה לה ע"ב · ח ושל דמאי. מאי טעמייהו דבית הלל — כיון דאי בעי מפקר להו …

הלכה ב כל המשפיעין במדה גסה כגון הסיטונות ומוכרי תבואה מותרין למכור את הדמאי ולשלחו מפני …

• בבא מציעא נו ע"א · ג וחכמים אומרים: אחד הסיטון ואחד בעל הבית – מוכר, ושולח לחבירו, ונותן …

הלכה ו חבר וע"ה שירשו את אביהן ע"ה יכול הוא לומר טול אתה חיטים שבמקום פלוני …

• חגיגה כה ע"ב · א חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ, יכול לומר לו: טול …

הלכה יב הנותן לפונדקית לבשל לו ולאפות לו מעשר את שהוא נותן לה כדי שלא יהיה …

• גיטין סא ע"ב · י ורמינהו: הנותן לחמותו, מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה, …
• גיטין סא ע"ב · יב ולעלמא – לא חיישינן?! והתנן: הנותן לפונדקית, מעשר את שהוא נותן לה …
• חולין ו ע"א · טז ולא גזרו על תערובת דמאי? והתניא: הנותן לשכנתו עיסה לאפות, וקדירה לבשל …
• חולין ו ע"א · יח שאני התם, דכיון דקאמר לה ״עשי לי משליכי״, כמאן דעריב בידים דמי. …
• חולין ו ע"א · יט ולחלופי לא חיישינן? והתנן: הנותן לחמותו – מעשר את שהוא נותן לה …
• חולין ו ע"ב · א ולעלמא לא חיישינן? והתנן: הנותן לפונדקית שלו – מעשר את שהוא נותן …

הלכה יג המוליך חטיו לטוחן עם הארץ הרי הן בחזקתן שאינו חשוד להחליף הוליכן לטוחן עכו"ם …

• בכורות יא ע"ב · ד תנן התם: המפקיד פירותיו אצל הכותי ואצל עם הארץ, בחזקתן למעשר ולשביעית.

הלכה טו המפקיד פירותיו אצל העכו"ם הרי הן כפירותיו של עכו"ם שחזקתו להחליף הפקדון והיאך דינם …

• עבודה זרה לא ע"א · ב והתנן: המפקיד פירותיו אצל גוי, הרי הן כפירותיו של גוי לשביעית ולמעשר! …
• בכורות יא ע"ב · ה אצל הגוי — כפירותיו, רבי שמעון אומר: דמאי.

הלכה ד מי שאינו נאמן שראינוהו שהפריש תרומת מעשר מפירותיו שהן דמאי וראינוהו שחזרה ונפלה בפנינו …

• כתובות נה ע"ב · א ובתרומת מעשר של דמאי.
• מנחות ל ע"ב · יב אי נמי אהא: תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה, רבי שמעון שזורי …
• חולין עה ע"ב · יז תרומת מעשר של דמאי, דתנן: תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה, רבי …

הלכה ו האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא מעשר והלך ולקח והביא …

• בכורות לו ע"א · כ מתיב רב שיזבי: האומר למי שאין נאמן על המעשר ״קח לי ממי …
• בכורות לו ע"ב · ב סיפא ודאי מסייעא ליה: מאיש פלוני — הרי זה נאמן.

הלכה י החמרין שנכנסו לעיר ואמר אחד מהן פירות אלו אינם מתוקנים ופירות חבירי מתוקנין אינו …

• כתובות כד ע"א · ח למימרא דרבי יהודה חייש לגומלין, ורבנן לא חיישי לגומלין? והא איפכא שמעינן …

הלכה יז חשוד שהעיד על של אחרים נאמן חזקה אין אדם חוטא ולא לו ואין צריך …

• בכורות כט ע"ב · יג מתני׳ החשוד להיות מוכר תרומה לשום חולין — אין לוקחין ממנו אפילו …
• בכורות כט ע"ב · יד גמ׳ לאתויי מאי? לאתויי קרבי דגים, דמערבי בהו שמן זית.
• בכורות ל ע"א · ג מתני׳ החשוד על השביעית — אינו חשוד על המעשרות, החשוד על המעשרות …

הלכה א פירות שחזקתן מן ההפקר כגון השיתין והרימין והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה והגופנין ונובלות …

• ברכות מ ע"ב · כא אלא, בנובלות סתמא כולי עלמא לא פליגי דבושלי כמרא נינהו. כי פליגי …

הלכה יד ואלו דברים שלא גזרו עליהן בשעה שגזרו על הדמאי:הלוקח פירות לזריעה או להאכיל לבהמה …

• חולין ז ע"ב · ב ומי מיחייבא? והתנן: הלוקח לזרע, ולבהמה, וקמח לעורות, ושמן לנר, ושמן לסוך …

הלכה טו הלוקח פירות לאכילה ונמלך עליהם לבהמה ה"ז לא ימכרם לעכו"ם ולא יאכילם לבהמה אפילו …

• חולין ז ע"ב · ג התם הא אתמר עלה, אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלקחן מתחלה …

הלכה יח מי שנפל שמן דמאי על בשרו משפשפו ואינו חושש הלוקח יין למורייס או לאלונתית …

• חולין ו ע"א · יד נפק רבי זירא דק ואשכח, דתנן: הלוקח יין לתת לתוך המורייס או …
• חולין ו ע"א · יט ולחלופי לא חיישינן? והתנן: הנותן לחמותו – מעשר את שהוא נותן לה …

הלכה ה הלוקח פת מן הנחתום לא יעשר מן החמה על הצוננת שאני אומר חיטים של …

• בבא מציעא נו ע"א · ד מתיב רבינא: הלוקח מן הנחתום, מעשר מן החמה על הצוננת, ומן הצוננת …

הלכה ו הלוקח מן הפלטר אף על פי שהן דפוסין הרבה מעשר מאחד על הכל שהנחתום …

• בבא מציעא נו ע"א · ט אלא רבינא, עד דמותיב מנחתום לסייע ליה מפלטר! דתנן: הלוקח מן הפלטר …